359 / 398
פרק
13 -
ביטוח לאומי
359
בית הדין התייחס לטענת היחידים לגבי העיוותים שגלומים באימוץ עמדת המל"ל ובכלל זאת לכך שנוצרת סיטואציה
'מעוותת' המבי
אה לחיובם בדמי ביטוח בגין הכנסות שלאור מקורן היו פטורות מדמי ביטוח לו היו מתקבלות ישירות בידי
היחיד, וקבע ש: "יש גם צד שני והוא 'עיוותים' לקופה הציבורית באותם מקרים של יחידים המשלמים דמי ביטוח בשיעור
המופחת )התואם הכנסה פסיבית( חרף העובדה שהמקורות של ההכנס
ה החייבת הם מהכנסה אקטיבית של משלח יד,
עסק או עבודה".
בית הדין קבע בעניין טענת השיהוי כי שיהוי במשלוח דרישות תשלום במשך
3
שנים לתובעים אינו מאיין את הגבייה.
לסיכום, נקבע, שאין בכוחה של העמדה המשפטית השגויה של המל"ל, לפיה יינתן פטור מדמי ביטוח בשנים
2014-2017
)שאינן השנים נשוא המחלוקת( על הכנסות מחברה משפחתית שאילו היו מיוחסות ליחיד היו פטורות מתשלום דמי
ביטוח, כדי לגבור על הוראות חוק הביטוח הלאומי, אך בהחלט יש בה כדי להצדיק אי חיוב המערערים בהוצאות המשפט.
הערות
בעקבות פסק
דין
נחושתן
:
מאחר שההלכה של בית הדין הארצי לעבודה, קובעת שההכנסה החייבת של החברה המשפחתית, יהיה אשר יהיה הרכב
מקורותיה
–
כולה אקטיבית, כולה פסיבית או מורכבת משני סוגי ההכנסות כאמור, הופכת בידי בעלי המניות של החברה
להכנסה שמקורה בדיבידנד
–
הכנסה לפי סעיף
2)4
( לפקודה, הח
ייבת בדמי ביטוח לאומי, היא תחויב בשיעור החל על
הכנסות פסיביות )
12% .(
על כן, נוצרים עיוותים בשיעורי הביטוח הלאומי שיחולו על ההכנסות השונות. כך לדוגמא, הכנסה חייבת מעסק בחברה
המשפחתית שהיתה אמורה להיות מחויבת בדמי ביטוח בשיעור המרבי של כ
-
18%
, אילו נצמחה במ
ישרין בידי היחיד,
תחויב בדמי ביטוח של
12%
בלבד. מנגד, הכנסות שאמורות היו להיות פטורות אילו נצמחו בידי היחיד, כגון הכנסות
מריבית בשיעור מס מוגבל, מדיבידנד, מרווח הון ושבח מקרקעין ומשכ"ד למגורים, יחויבו בדמי ביטוח של
12% .
למיטב ידיעתנו, הוגשה עתירה לבג"צ לב
טל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה.
•
חיוב בביטוח לאומי בגין הכנסות דמי ניהול מחברה משפחתית
עב"ל
10067-10-17
שלמה דהוקי נ' המוסד לביטוח לאומי
המערער
)שלמה דהוקי(
ורעייתו היו במועדים הרלוונטיים בעלי מניות בחלקים שווים בחברה )"
החברה
("
המסווגת
כחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף
64
א לפקודת מס הכנסה, ו
המערער
הינו "הנישום המייצג"
חברה. ה של
המערער
הודיע
למוסד לביטוח לאומי )"
המל"ל
"(, כי הינו עובד עצמאי החל מיום
1
בינואר
2004
. ב
מסגרת הדוחות של התובע
לשנות המס
2006-2010
, הוא דיווח על הכנסותיו משירותי ייעוץ שנתן לחברה אשר במקביל דווחו כהוצאות דמי ניהול
בדוחות של החברה. כיוצא מכך, ההכנסה החייבת של
המערער
בדוחות האישים למס הכנסה בשנים הרלוונטיות הייתה
אפס, בשל העובדה כי הוצאות החברה
עלו על הכנסותיה, וקוזזו כהפסד כנגד הכנסתו של
המערער
בהיותו הנישום
המייצג.
המחלוקת
: האם יש לראות בהוצאה שנרשמה לחברה בגין תשלום דמי ניהול
למערער
כהוצאה של
המערער
לצורך
קביעת הבסיס לתשלום דמי ביטוח על
ידי -
? המערער
טענות
: המערער
ככלל, ההכנסה החייבת של הנישום המייצג לצורך מס הכנסה היא אותה הכנסה חייבת לצורך הביטוח
הלאומי. לחילופין, הסכום שנזקף למערער כדמי ניהול בצד האחד, נזקף כהוצאת החברה בצד האחר, באופן שהסכומים
מקזזים ומאפסים זה את זה. ההכנסה מדמי ניהול וההוצאה בשל תשלומם של דמי
הניהול הם לפיכך, "תאומים סיאמיים"
שאינם ניתנים להפרדה זה מזה.
"ל: המל טענות
מוסד החברה המשפחתית לא אומץ בשלמותו בחוק הביטוח לאומי וכי יש להפריד בין הכנסות המערער
החייבות בדמי ביטוח כעצמאי לבין הכנסות החברה המשפחתית הנזקפות לזכותו כהכנסה שלא מעבודה ומחויבו
ת
דמי של שונה בשיעור
ביטוח
)כ"הכנסה
פסיבית
,("
ואילו
הפסדי
החברה
המשפחתית
ייחשבו
כהכנסות
. אפס של בסכום
יוצא כפועל
לא, מכך
יוסיפו
דמי על
בהם הביטוח
מחויב
המערער
כעצמאי
לא גם אך ,
יגרעו
. מהם
בית
הדין הארצי לעבודה דחה
את
הערעור
וקבע כי
ההכנסה
החייבת של החברה המשפחתית תסווג כהכנסת בעלי
מניותיה לצורך תשלום דמי ביטוח, כל אחד לפי חלקו במניות החברה כ"הכנסה פסיבית", בעוד שהפסדיה לא ייוחסו לעניין
זה לבעלי המניות ולא יקוזזו כנגד הכנסותיהם האישיות החייבות בדמי ביטוח.