מדריך המיסוי שלך - Deloitte

187 / 398

פרק 7 - שינויים בהון , חלוקות רווחים ומכירה בתמורה מותנית: ייחוס הוצ ' לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא
חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון , מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה,
תשלום לחברת אם בגין מכשירים הוניים
187
7.3 מיסוי רכישה עצמית של מניות כעסקה דו -
שלבית
אופן המיסוי של רכישה עצמית של מניות הינו שנוי במחלוקת. בשנים האחרונות הנושא נדוןידי -על בית המשפט המחוזי
בת"א )השופט אלטוביה( בשני מקרים : דן ברנובסקי )המערער חזר בו מהערעור לעליון בהמלצת ביהמ"ש( , תמר בר
ניר , בהם נפסק לטובת פקיד השומה . במהלך השנתיים האחרונו
ת
פרסמה רשות המסים מספר פרסומים בנושא: עמדה
חייבת בדיווח מס' 42/2017 , חוזר מס הכנסה מס' 2/2018 , החלטת מיסוי 0699/18 , החלטת מיסוי 6853/19 .
ואולם, ביום 1 בנובמבר 2020 , ניתן פס"ד סותר של בית המשפט המחוזי בחיפה )השופטת וינשטיין( בעניין בית חוסן ,
שבו נדחתה עמדת פקיד השומה , אך ביום 26 בספטמבר 2021 , המשיכה מטו ל טלת הפסיקה ו הפעם נפסק בבית
המשפט המחוזי בבאר שבע )השופטת ייטב( בעניין מאיר סיידה לטובת פקיד השומה )אם כי לא במלוא ה
סכום( .
לפיכך, נראה שההכרעה ב
נושא
זה תגיע רק לאחר פסיקה צפויה של בית המשפט העליון.
על סמך פרשנותה המחמירה של רשות המסים לפסקי הדין ברנובסקי ובר ניר )ובטרם התקבלה הפסיקה בעניין בית
חוסן(
ובעניין סיידה , עמדתה היא, שכמעט בכל מקרה, יש לראות ברכישה עצמית של מ ניות כעסקה דו - שלבית שיש
למסות בגינה את בעלי המניות שהגדילו את החזקותיהם בחברה.
להלן נפרט:
1. ע"מ 71455-12-18 בית חוסן בע"מ ואח' נ' פקיד שומה עכו : רכישה עצמית של מניות אינה
מהווה חלוקת דיבידנד בידי בעלי המניות הנותרים
עובדות המקרה הנדון : בשנת 2013 נטלה חברת בית חוסן בע"מ )" החברה "( הלוואה מהבנק לצורך רכישה עצמית של
מניות של אחת מבעלי המניות בחברה. רכישה זו יצאה אל הפועל על רקע חילוקי דעות בין בעלת המניות המוכרת ליתר
בעלי המניות, שאף הובילו להגשת תובענה על- ידה. במסגרת הסכם פשרה בתובענה, הוסכם כי בעלת המניו ת המוכרת
תמכור לחברה את מניותיה, אשר היוו 18.75% מכלל מניות החברה, תמורת סך של כ -2.5 . ח" ש מיליון
פקיד שומה עכו הוציא שומות בצווים לחברה וקבע כי עסקת הרכישה העצמית של המניות מהווה קבלת דיבידנד בידי
בעלי המניות הנותרים, שכן אלו קיבלו מהחברה נכס בדמות הגדלת א חזקותיהם בחברה. בהתאמה , פקיד השומה לא אף
התיר בניכוי
את
הוצאות הריבית בגין ההלוואה שנטלה החברה לצורך ביצוע עסקת הרכישה העצמית, שכן זו לא שימשה
ליצירת הכנסה לחברה, אלא מדובר בעסקה במישור ההוני שבין בעלי המניות בלבד.
רכישה עצמית במישור דיני המס – עמדת רשות המיסים ועמדת הפסיקה עד כה : הפרקטיקה הרווחת, כפי שבאה לידי
ביטוי בחוזר מ"ה 10/2001 , היא שכאשר מדובר בעסקת רכישה עצמית שאינה מכל בעלי המניות או שלא לפי חלקם
היחסי באחזקות במניות החברה - )פרו – רטה( יש לראות בכך עסקה במישור ההוני החייבת בתשלום מס רווח הון ע"י
ב על המניות המוכר. החריג לכלל זה הוא המקרה של רכישת מניות פרו - רטה מכלל בעלי המניות בחברה, שאז יש לראות
בבעלי המניות המוכרים כמי שקיבלו דיבידנד מהחברה, זאת מאחר ששיעורי האחזקה במניות החברה לא השתנו
בעקבות הרכישה העצמית, אך בעלי המניות המוכרים קיבלו לידם תשלום כספי מהחברה, ועל כן מצב זה שקול לחלוקת
דיבידנד.
בפרשות ברנובסקי )עמ"ה 21268-06-11 ( ובר ניר )ע"מ 1100-06 ( נדון אופן מיסוי עסקאות רכישה עצמית של מניות
- שאינן פרו רטה. ביהמ"ש המחוזי פסק באותם מקרים כי בהיעדר טעם מסחרי - עסקי לרכישה שבוצעה – מדובר ב"עסקה
מלאכותית", ובהתאם יש לראות את בעלי המניות הנותרים כמי שקיבלו דיבידנד בסכום הרכישה. בעניין ש גם, נציין
ברנובסקי, ית המשפט העליון ) א ע ( הביע דעתו כ בנסיבות המקרה דנן יש לראות את המהות הכלכלית של
העסקה כחלוקת דיבידנד. לאור עמדה זו ובהמלצת בית המשפט, חזר בו המערער מערעורו על פסיקת בית המשפט
המחוזי והוא נדחה בזה ללא צו להוצאות.
מספר שנים לאחר פסקי - הדין ברנובסקי ובר - ניר, הוציאה רשות המיסים את חוזר 2/2018 , בו סיווגה, ככלל, עסקת
רכישה עצמית שאינה פרו - רטה, כעסקה המורכבת משני שלבים, כאשר לשיטתה הסיווג אמור להתבצע לפי אחת משתי
גישות
)ראה פירוט הגישות בסקירת החוזר - סעיף 6 לחוזר זה בהמשך .(