191 / 398
פרק
7 -
שינויים בהון
,
חלוקות רווחים
ומכירה בתמורה מותנית:
ייחוס הוצ
'
לקבלת דיבידנד, חלוקה מתוך הכנסה שלא
חויבה במס, רכישה עצמית של מניות ואג"ח, הפחתת הון
, מכירת זכויות בתאגיד בתמורה מותנית, סיווג מניות בכורה,
תשלום לחברת אם בגין מכשירים הוניים
191
ביהמ"ש המחוזי ב
שבע באר
)השופטת
ייטב
(
סקר את הפסיקה והחוזרים שצוינו לעיל ומנגד גם את פס"ד
בית
חוסן
)ע"מ
71455-12-18
( שבו נדחתה עמדת פקיד השומה. השופטת ציינה כי מטרת השומה היא להבטיח גבייתו של מס
אמת ולשם כך מוטל על פקיד השומה להתחקות אחר מהותן האמיתית של הפעולות העסקיות.
יש
את לחייב
על במס המערער
קבלת
דיבידנד
בחינת המהות הכלכלית של העסקה בענייננו מלמ
דת על כך
שיש
את לקבל
עמדת
פקיד
השומה
רכש שלפיה
המערער
את
זכויותיו
של
אחיו
באמצעות
דיבידנד
שקיבל
. מהחברה
ביהמ"ש נימק את קביעתו ע"י פרוט מבחן בן שלושה
פרמטרים:
הראשון,
השימוש
בנכסי
החברה
-
המערער השתמש בנכסי החברה לצורך מימון רכישת זכויות חלף שימוש במימון עצמי
או חיצוני לחברה. בעת שימוש בנכסי החברה יש לחייב במס את הרווחים המועברים לבעל המניות על פי השלב השני
במודל הדו שלבי. דחיית המס המוענקת במודל המיסוי הדו שלבי נועדה לעודד את הותרת הרוו
חים בידי החברה לשם
השימוש העסקי בהם. ברגע שהחברה מחלקת את רווחיה או שבעלי המניות עושים שימוש ברווחיה במישור האישי, אין
עוד הצדקה לדחיית המס ויש לחייב את הרווחים במס במסגרת השלב השני של המודל הדו שלבי. לכן, יש לחייב במס
את המערער עפ"י סעיף
2)4
( לפקודה.
י, השנ
היתרון
הכלכלי
-
המערער הפיק יתרון כלכלי כתוצאה מהרכישה העצמית, שכן הוקנו לו זכויות נוספות בחברה
שלא היו לו קודם, לרבות שליטה מלאה בחברה. יתרון זה מעיד על כך שהשימוש ברווחים נעשה גם על ידו, ולא רק על
ידי בעל המניות המוכר.
השלישי,
טעם כל העדר
קי עס או כלכלי
מבחינת
החברה
-
הרכישה העצמית נעשתה לצרכיו של המערער בלבד.
לחברה עצמה לא היה כל אינטרס ברכישת המניות. המערער לא רכש את מניות אחיו רק בשל קשיי מימון, אך מבחינת
המהות הכלכלית הוא רכש את זכויותיו של אחיו באמצעות שימוש בעודפי החברה.
השופטת מביאה דוגמאות לא
ינטרסים של חברה לרכוש את מניותיה: "
לשם שינוי במבנה ההון של החברה; הדיפת
השתלטות עוינת על החברה; העברת מסר מרגיע לציבור המשקיעים לפיו תמחור השוק את מניות החברה נעשה בחסר;
הגדלת הרווח למניה והגדלת התשואה להון
" וקובעת כי טענת המערער שהרכישה נעשתה בשל קשיי הני
הול, משקפת
למעשה את האינטרס של המערער ולא של החברה.
סכום
הדיבידנד שבו יחויב בעל המניות הנותר יהיה
לפי
שיעור
חלקו
טרם בחברה
ביצוע
ולא העסקה
במלוא
סכום
הרכישה
העצמית
עם זאת, ציין בית המשפט, כי פקיד השומה לא ביאר במהלך ההליך המשפטי מדוע יש להעדיף את הגישה השנייה
שהוצגה בחוזר, אותה יישם פקיד השומה בשומתו, על פני הגישה הראשונה. ביהמ"ש פסק כי אין סיבה להעדיף את
הגישה השנייה על פני הראשונה ולכן אימץ את הגישה הראשונה, לפיה ה
חברה חילקה דיבידנד ע"ס
13.5
לשני
₪
מיליון
בעלי מניותיה, למערער ולאחיו ועל כן חלקו של המערער בדיבידנד הינו
6.75
, ולאחר מכן המערער רכש את
₪
מיליון
מניות אחיו בכספי הדיבידנד שקיבל.
הערעור
לגבי עצם מיסויו של המערער בשל הרכישה העצמית
אך , נדחה
טענתו
החלופית
של
המערער
לגבי גובה
הסכום
שייחשב לדיבידנד בידיו
התקבלה.
5 .
עמדה חייבת בדיווח מס'
42/2017
: רכישה עצמית של מניות
-
סיווג העסקה
על פי סעיף
131
ה לפקודה, נדרש דיווח בגין "עמדה חייבת בדיווח" הנכללת בדוח השנתי למס הכנסה, שהינה עמדה
העומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח, וגם יתרון המס הנובע ממנה
עולה על
5
מיליון ש"ח באותה שנת מס או על
10
מיליון ש"ח במהלך
4
שנות מס לכל היותר )לגבי עמדות חייבות בדיווח
-
ראה חוזר נפרד ב
פרק
6
ב
חוברת זו
.(